עב | EN

הנדסת גורמי אנוש

הנדסת גורמי אנוש בפיתוח מערכות מורכבות

יקיר יניב
הנדסת גורמי אנוש

הנדסת גורמי אנוש

גישת שילוב אדם-מערכת

שילוב של הנדסת גורמי אנוש בפיתוח של מערכות מורכבות עשוי להיות מאתגר. מסיבה זו, אנחנו לעיתים רואים את הנושא כאילו הוא אינו חלק מהשגרה של תהליך הפיתוח, זה קורה בחברות קטנות, כמו גם בחברות גדולות ומבוססות.

כשלא משלבים גורמי אנוש התוצאה עשויה להיות יותר מאשר שהממשק יהיה "לא ידידותיות למשתמש", שתידרוש מהמשתמשים "להילחם" בפרוצדורות לא יעילות כדי להפעיל את המערכת.

האפקט, לרוב, עלול להתברר כשילוב של בעיות אשר להן אף משמעויות כלכליות, ביניהן:

  • משכי זמן ארוכים לא יצרניים
  • הכשרה ארוכה של מפעילים
  • סיכוי גבוה לטעויות שימוש
  • אחזקתיות מסובכת ולא נגישה
  • חשיפה לגורמי סיכון ארגונומיים
  • עובדים מתוסכלים עם מוטיבציה נמוכה
  • השפעה שלילית על המכירות

השפעות אלה מביאות חברות לחפש שיטות לשילוב הנדסת גורמי אנוש בתהליכי הפיתוח שלהן. עם זאת, מתלווה לכך חשש בקשר להארכת משך הפיתוח, סירבול תהליכים והארכת המשך הכולל של הפרויקט.

גישת שילוב אדם-מערכת (Human System Integration)-

נותנת מענה לחששות אלה על ידי ראייה מערכתית של כל נקודות המגע בין בני אדם למוצר או למערכת.

גישה טובה ואפקטיבית מביאה בחשבון, בנוסף לתהליכי עיצוב ותכנון, גם דרך בה האירגון יכול לאמץ ולהכיר בתרומתה של דיסציפלינה נוספת. ההבנה של חשיבות היבטים תפעוליים, יעילות ואחזקתיות בנוסף להיבטים טכניים כגון ביצועי המערכת ואמינותה, מביאה בסופו של דבר לפיתוח מערכות נוחות לשימוש ולצמצם טעויות אפשריות בהפעלתן.

כדי שאירגון אשר מפתח מערכות מורכבות, יהנה מהיתרונות של הנדסת גורמי אנוש במוצרים שהוא מפתח, הוא צריך לאמץ גישה של עיצוב ותכנון ממוקדי משתמשים (User Centered Design) כחלק מתהליכי הפיתוח. זה עשוי להיות אתגר, במיוחד באירגונים גדולים אשר בהם מעורבים צוותים רבים של תכנון ותמיכה לאורך חיי המוצר. לעיתים קשה לקבל את הרעיון של אימוץ נקודת מבט חדשה לעומת הדרך המסורתית שבה דברים נעשים.
אין משמעות הדבר שיש בעיה או פער בהבנת הלקוחות, עם זאת, הטמעה מתודולוגיה של הנדסת גורמי אנוש ושילוב אדם-מערכת, מסייעים לבצע את הפעולות המתאימות בסדר הנכון ובהיקף המתאים לכל פרויקט.

אתגרים
אתגר המערכת המורכבת
אף על פי שהמתודולוגיה המתוארת כאן יכולה להתאים ולתמוך בפרויקטים בהיקפים ובגדלים שונים, היא רלוונטית במיוחד למערכות גדולות ומורכבות. הכוונה במערכת מורכבת היא למערכת אשר כוללות מספר רב יחסית, של תת-מערכות. המונח מתייחס גם למורכבות ההפעלה והאחזקה הצפויות של המערכת, וכן למידת המורכבות של פיתוח מערכת כזו על שלל רכיביה וצוותי הפיתוח העוסקים בה, משלב הגדרת הדרישות ועד לבדיקות הסופיות.
מערכות כאלה יכולות להיות מכונות תעשייתיות, ציוד רפואי, מוצרים ביטחוניים וסוגים שונים של כלי רכב. התפקיד של הנדסת גורמי אנוש הוא לאתר מהן נקודות המגע של בני אדם עם המערכת ולפשט אותן עבור המשתמשים אשר באים במגע עם המערכת.
האתגרים בפעילות כזו יכולים להיות: כיצד להבטיח, שלמרות מורכבות המערכת, היא לא תהיה גם מורכבת להפעלה? כיצד להפחית ולמנוע טעויות בהפעלה? האם אחזקת המערכת יכולה להתבצע על ידי המפעילים? כיצד להפחית גורמי סיכון ארגונומיים?
הצגה של הנדסת גורמי אנוש כדיסציפלינה אשר יש להתחשב בה עשויה ליצור את הרושם המוטעה של סיבוך תהליך הפיתוח במקום פישוט שלו, לכן שילוב העקרונות בתהליך הנדסת המערכת היא הדרך הנכונה.

הנדסת מערכות
גישה טובה בהטמעה יעילה היא עבודה משותפת של הנדסת מערכת והנדסת גורמי אנוש. הנדסת מערכת מסתכלת על המוצר כמערכת שלמה שאמורה לתפקד בצורה אקטיבית כדי לבצע את המטרה שלשמה תוכננה. מנדס המערכת מבטיח שכל תת-המערכות יעבדו בתיאום ועל פי הדרישות שהוגדרו כדי להשיג את הביצועים שהיא תוכננה להם.
הכללת האנשים אשר באים במגע עם המערכת מהשלב הראשון, עוזר במיפוי דרישות המערכת ותת-המערכות אשר קשורים למשתמשים. שימוש בכלי הידוע של ניהול דרישות, כדי לנהל גם את דרישות הנדסת גורמי אנוש, מאד יעיל ומאפשר לעקוב ולקיים אותן בתהליך. נקודת השקה נוספת היא הכללת דרישות הנדסת אנוש כחלק מדרישות המערכת.

שלושה עקרונות
אף על פי שניהול דרישות הוא כלי חשוב בהטמעה, גישה רחבה יותר עשויה לסייע בהשגת המטרות. הנדסת גורמי אנוש הינה דיסציפלינה בפני עצמה, אשר מבוצעת על ידי מומחים בתחום זה. יש להציג את הנושא למתכנני המערכת בתחומים השונים – הנדסה מכנית, תוכנה, אלקטרוניקה וכו'. עליהם להיות מודעים להשפעה של עבודתם על ממשקי המשתמשים עם המערכת.
קיימים שלושה עקרונות אשר יכולים לסייע במיקוד המאמץ להטמעה מוצלחת ואשר יכולים לבנות בסיס טוב לעבודה זו:

  1. מודעות – המהנדסים והמפתחים צריכים להכיר את המשמעות של גורמי אנוש. הדרך בה הם משפיעים כדי להשיג את היעדים העסקיים, ההשפעה שיש להם על בטיחות המשתמשים וגם על החשיבות שההנהלה מייחסת לתחום.
  2. הכשרה – לאחר שהושגה המודעות, הדרכה קצרה אודות עקרונות הנדסת גורמי אנוש עשויה להיות משמעותית לגבי הדרך בה מהנדסים מבינים את תפקידם בהשפעה על חוויית המשתמש. הם מבינים את החשיבות של הטמעה מוקדמת ומתמשכת עד לבדיקות הסופיות.
  3. ארגז כלים– על ידי מתן למהנדסים כלים לתכן ממוקד גורמי אנוש ובחינתו, מתאפשרת אופטימיזציה של תהליך הפיתוח. כלים אלו יכולים לכלול רשימות תיוג, טבלאות נתונים וקווים מנחים על אופן הבחינה של חלקים ופרוצדורות על ידי המתכננים עצמם. זה חייב לכלול הנחיות באילו מקרים יש לערב מהנדס גורמי אנוש בניתוח התכן.

מתודולוגיה
התהליך
שילוב אדם-מערכת מלווה את הנדסת המערכת מראשית הפרויקט. ישנם צעדים רלוונטיים שחשוב לנקוט בהם בכל שלב של התהליך ההנדסי. בדיוק כמו שמגדירים ביצועי מערכת, כאחת הדרישות הראשונות, כך גם חשוב להגדיר מהן הציפיות מהאנשים אשר יפעילו את המערכת, כבר בשלב הזה.

צעדים ייחודיים
להלן כמה מהצעדים היחודיים בשילוב אדם-מערכת אשר חייבים לבצע בשלב המתאים של הפיתוח.
מחקר משתמשים- כאשר מגדירים את שוק המטרה, עבור מערכת חדשה, זהו גם הזמן המתאים להגדיר מי יהיו המשתמשים. פעילות זו צריכה לכלול כל אחד שבא במגע עם המערכת. ביניהם המפעילים, אשר הם המשתמשים העיקריים במערכת. המתחזקים, אשר פוגשים לא רק את ממשק ההפעלה של המערכת אלא נדרשים להתמודד עם כשלים, תקלות, וחלקים שיש להחליף. במערכות רפואיות, ישנם גם הנבדקים, אשר לרוב הינם משתמשים פאסיביים אך לעומת זאת יש להם מגע פיזי עם המערכת ולפעמים מקבלים הנחיות ממפעיל הציוד.
מחקר המשתמשים הכרחי להבנת יכולותיהם ומגבלותיהם, זהו גם חלק מבניית כוונת התכנון כגון מידת המיומנות וההדרכה הצפויות מהמפעילים העתידיים.

הגדרת דרישות הנדסת גורמי אנוש – באמצעות התובנות שעולות ממחקר המשתמשים, ניתוח הביצועים הצפויים של המערכת,וסקירה של תקנים רלוונטיים, מהנדס גורמי אנוש צריך להגדיר דרישות מערכת אשר מתייחסות למשתמשים ולממשק של המערכת איתם.
דרישות אלה, כמו כל דרישות המערכת הן חלק מהאיפיון של המערכת ושל תת-המערכות ולכן מתבצעות סקירה ומעקב שלהן במהלך כל תהליך הפיתוח.

בדיקות שמישות – בדיקות שמישות הן כלי חשוב בהטמעת גורמי אנוש, בהן נבחן השימוש במערכת ולא הביצועים הטכניים שלה. בחינות אלה יכולות להתבצע בכל שלב של הפרויקט. חשוב לזהות מהן הנקודות בתהליך שבהן התרומה של תוצאות הבדיקה למוצר תהיה משמעותית. דגמים, מוק-אפים, מאוד שימושיים כדי לנסות קונספטים שונים בתחילת הדרך; אבות טיפוס בעלי אפשרות תפעול מוגבל או אפילו שימוש במערכת האמיתית, טובים לשימוש בשלבים מתקדמים.
החשיבות של בחינות אלה היא שהם עוזרים להימנע מלהתקדם עם עיצוב ותכן בלתי מספקים או אף לא נכונים. תרומתם העיקרית היא במיפוי של טעויות שימוש אפשריות ושל פעולות שיהיו קשות לביצוע על ידי המשתמשים.

לסיכום, ההטמעה של גורמי אנוש במערכות מורכבות דורשת גישה הוליסטית, כוללת. המערכת ושיקולי הממשק בתוך המערכת צריכים להילקח בחשבון. דרך אפקטיבית להטמעה מוצלחת היא שילוב של זה לתוך תהליך הנדסת המערכות כגישה חוצת מערכת.
חשוב לזכור שהטמעה משמעותית עשויה לכלול גם אתגרים אירגוניים, בנוסף לאתגרים הטכניים, ויש להתייחס למכלול האתגרים באופן שיאפשר התמודדות איתם לטובת תהליך פיתוח מוצלח.